שופמן נ' אימפקט פיתוח נכסים בע"מ

תמצית העובדות וטענות הצדדים

1.    התובע עתר לחיוב הנתבעת בפיצוי, בשל טענתו שהיא "מפעילה בערמומיות שיטות לחסימת התובע בשוק הנדל"ן וכך פועלת הנתבעת בשמו הטוב של התובע ומסיבה לו נזק מסחרי." טענתו של התובע נסמכת על העובדה, כי חיפוש שמו במנוע החיפוש של "גוגל" מביא בין התוצאות, להימצאותם של אתרי אינטרנט אותם מפעילה הנתבעת.

2.    לטענת התובע, הנתבעת ממשיכה להשתמש בשמו כמתווך המנוי בין עובדיה, ובשל כך לקוחות נאמנים שלו "נאלצו לעבור דרך משרדי הנתבעת וזאת בשל ההטעיה כי התובע עובד דרכה", וכי אינו יכול לדעת כמה לקוחות פוטנציאליים אבדו או הגיעו לנתבעת בשל הקישור של שמו לשם הנתבעת.

        התובע טען כי הנתבעת מפרה זכות יוצרים או זכות מוסרית שלו, ומשתמשת בשמו הטוב לקידומה המסחרי ועל כן הוא זכאי לפיצוי בלא הוכחת נזק, בסכום של 25,000 ש"ח, ובנוסף להוצאות ונזק בגין הפסד ימי עבודה, ובסה"כ העמיד את תביעתו על סכום כולל של 29,350 ש"ח.

3.    לטענת הנתבעת, אין לה ומעולם לא היה לה כל קשר או שליטה על מערכת החיפוש של אתר גוגל או על תוצאות החיפוש העולות לאחר שימוש במנוע החיפוש האמור. הנתבעת טענה כי הקישור בין שמות הצדדים הוא תוצאה של הפעלת אלגוריתמים ממוחשבים המפעילים את מנוע החיפוש של גוגל, ואינו תלוי בנתבעת.

        הנתבעת טענה עוד, כי עם עזיבת התובע את שורותיה, פעלה להסיר את שמו מכל התרים והמערכות הנמצאות תחת שליטתה, ולא נעשה על ידה מאותו מועד כל שימוש בשמו של התובע.

4.    במהלך הדיון, טענו שני הצדדים. התובע  הסביר כי אכן הוסר שמו מהדפים ההיסטוריים שלו אצל הנתבעת, אך לטעמו לא די בכך. התובע הפנה לחוק העוולות המסחריות,  כבסיס נוסף לעילת תביעה כנגד הנתבעת. התובע הבהיר כי פנה לחברת גוגל בשל העובדות נשוא התביעה, ובתשובתה  (נ1) הובהר כי אין בידי גוגל שליטה על התוכן הנמצא בדפים הקיימים באינטרנט, שכן גוגל צוברת ומארגנת מידע, ואינה שולטת על התוכן בדפים קיימים.

דיון והכרעה

5.    תביעה זו מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובע נטל השכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, על התובע להוכיח הן את עובדות האירוע, הן את הנזק שנגרם ואת הקשר בין הנזק לבין אותו אירוע, והן את אחריות הנתבעת העולה מאותן עובדות שהוכחו.

הפסיקה קבעה לא פעם, כי תובע שאינו עומד בנטל השכנוע,  הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו, לא יוכל לזכות תביעתו, והיא תידחה. על מנת לזכות בתביעתו, על התובע לשכנע את בית המשפט כי הסבירות שגרסתו היא הנכונה בשיעור של 51% לפחות. לפיכך, במקרה שבו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות סותרות שמעלים הצדדים הן  שקולות, הרי שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו ולפיכך תידחה תביעתו.

6.    כאשר מדובר בתחומי מומחיות, על התובע להתכבד ולהביא תיעוד, ראיה, עדות מומחה או חוות דעת שיהיה בה כדי לתמוך בטענותיו לקיומו של פגם או ליקוי בהתנהלות הנתבעת, או באפשרותה וביכולתה - טכנית ו/או טכנולוגית -  של הנתבעת, למחוק את כל הדפים, ב"רחבי המרשתת", בהם מקושר שמו לשמה של הנתבעת.

בהעדר מסמך מסודר בנושא שבמומחיות, נגרם לצד שכנגד נזק בשל הפגיעה באפשרות להתגונן באופן ראוי ואפקטיבי. במקרה דנן, מדובר בתביעה שכל כולה מתייחסת לעניין של מומחיות, בנוגע לפעולות שעשתה הנתבעת, או שנמנעה מלעשות, ובעטיים נגרם לו נזק. בית המשפט - גם בהליך המתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות - אינו יכול לקבוע ממצאים מבלי שיוצגו ראיות מתאימות.

אמנם, הליך זה מתנהל תוך גמישות בסדרי הדין, אך אין בכך כדי לפטור את התובע, הטוען למחדל או לפעולה טכנולוגית יזומה של הנתבעת, מחובתו לעמוד בנטל השכנוע ולהוכיח את טענתו, ולא ניתן לקבל את טענתו בהעדר תמיכה של בעל מקצוע - ואפשר במסמך או עדות שאינם מהווים חוות דעת משפטית פורמאלית.

7.    התובע הפנה לפסק הדין בעניין תביעתו של ד"ר דב קליין. מדובר בתביעה שנדונה בת.א. (שלום תל אביב) 4851107, ד"ר דב קליין נ פרופורציה פי.אם.סי בע"מ [18.09.2011] (להלן: "פרשת קליין"), אך מדובר בעובדות שונות בתכלית. בפרשת קליין נדון מקרה שבו, בכל חיפוש שכלל את שמו של התובע, הופיע בצד, ב"קישור ממומן" לצד תוצאות החיפוש שהתקבלו, מודעה של הנתבעת. התביעה התקבלה ונפסק פיצוי בסך 50,000 ש"ח.

אולם, בע"א (מחוזי תל אביב) 15667-11-11, פרופורציה פי.אם.סי בע"מ נ. ד"ר דב קליין [29.07.13]  ביטל בית המשפט המחוזי את פסק הדין הנ"ל של בית משפט השלום, וקבע כי:

 "אין בידי התובע עילת תביעה מוכרת מכח דיני הקניין הרוחני דהיינו, דיני זכות  יוצרים, סימני מסחר או בהתאם לעוולה של גניבת עין... בדיני עשיית עושר ולא במשפט... תנאי לחיוב מכח העוולה הנדונה הוא שהתעשרותו של הזוכה-הנתבע תהיה 'שלא על פי זכות שבדין' וכי תנאי לקיימה של זכות להשבה הוא שלהעתקה או לחיקוי יתווסף 'יסוד נוסף' בעל מטען ערכי שלילי... בענייננו אין ראיה לקיומו של 'יסוד נוסף'... נטל השכנוע בהקשר זה מוטל על המשיב והוא לא נשא בו."

8.    אין די בהעלאת הטענה מצד התובע, כי "הנתבעת פעלה בעורמה כלפי התובע תוך נקיטת שיטות פסולות ובחוסר תום לב מוחלט, הפגנת מצג שווא והפרת הבנות", ובוודאי לא ניתן לקבל את טענתו בסעיף 1.7 לכתב ההגנה, שם נאמר כי " אין מחלוקת" [ההדגשה שלי - ר.ה.] שהנתבעת פועלת בערמומיות לחסימת התובע בשוק הנדל"ן ופוגעת בשמו הטוב. כאמור לעיל, התובע לא הביא חוות דעת או אסמכתא אחרת להוכיח כי הנתבעת עשתה פעולה יזומה או מכוונת.

נראה שהתובע סבור כי הנתבעת מחוייבת, בכל דרך שהיא, למחוק כל תוכן הקושר את שמות הצדדים, בלא שעלה בידיו להוכיח כי דבר זה, מבחינה טכנית או טכנולוגית,  אפשרי.

9.    מוסכם במקרה דנן, כי חיפוש שם התובע (שאינו חיפוש מדוייק, עם גרשיים התוחמים את השם) במנוע החיפוש של "גוגל", מביא לקישור המזכיר את שם הנתבעת, הנמצא בעמוד השני של תוצאות החיפוש (בהתאם לת/1). בהתאם לשכל הישר וניסיון החיים, אני סבורה כי כל גורם שיחפש את התובע באופן זה, וימצא רשימה ארוכה של קישורים ישירים לתובע ולעסקו בעמוד הראשון של תוצאות החיפוש, לא יטה להמשיך ולחפש בעמודים הבאים, שכן החיפוש הסתיים במציאת הנדרש.